חישוב תקציב 50/30/20: צרכים מול רצונות - Cash Book

היכן עובר הגבול בין צורך לרצון היא שאלה אישית, ורשימות הצרכים הסטנדרטיות כמעט חסרות תועלת למענה. כל רשימה כזו כוללת שכירות, חשבונות, מצרכים, תחבורה וביטוח. בסדר. אף אחד לא התבלבל לגבי שכירות. הבלבול נמצא ברכב המפואר ממה שהעבודה דורשת, בחשבון הסלולר שכולל מכשיר יקר, בחדר הכושר שבאמת מחזיק אותך בכושר, ובקנייה בסופר שכוללת בקבוק יין. אף רשימה לא פותרת את אלו, כי התשובה תלויה בחיים שבנית סביבם.

כדאי למתוח את הגבול בכל זאת. האם התקציב שלך עומד על 50 אחוז צרכים או 65 תלוי פחות במה שאתה מוציא בפועל ויותר באיך שאתה מסווג את זה, לכן הסיווג שווה עשרים דקות של ויכוח עם עצמך. להלן המבחן שהשיטה באמת משתמשת בו, מקרי הקצה כפי שאני מגדיר אותם, וטבלה להשוואת החודש האחרון לפני שתקליד נתונים ב-מחשבון תקציב 50/30/20.

השלכות, לא חשיבות

אליזבת וורן ואמיליה וורן טיאגי, שקבעו את הכלל בספר All Your Worth, הגדירו צרכים כדברים שחייבים שיהיו: תשלומים שלא ניתן לוותר עליהם ללא השלכות רציניות תוך זמן קצר. לא דברים שמרגישים חיוניים. לא דברים שתצטער לאבד. הדברים שהיעדרם מייצר מכתב, קנס, אובדן עבודה או מקרר ריק.

שתי שאלות, ושתיהן חייבות להיענות. האם תוכל להפסיק תוך חודש או חודשיים? שכירות, לא. מצרכים, לא. שירות סטרימינג, כן, תוך שלושים שניות. חדר כושר, כן, במועד החיוב הבא. ואז: האם להפסקה תהיה השלכה ממשית? אי-תשלום שכירות גורר השלכה. אי-תשלום מינימום בכרטיס אשראי גורר השלכה בדירוג האשראי ובעמלות. תספורת שנדחתה היא השלכה שאפשר לחיות איתה.

כל זה לא אומר שרצונות אינם חשובים. קטגוריית ה-30 אחוז גדולה בדיוק כי רצונות הם רוב מה שהופך את החיים לשווים תקצוב. צרכים הם פשוט החלק שאין בו גמישות, והגודל האמיתי שלהם הוא הנתון השימושי ביותר שתקציב יכול לתת לך.

הקווים שחוצים באמצע

דיור הוא צורך. כל התשלום נכנס תחת צרכים, כי אי אפשר לשנות אותו החודש. חלק ה'רצון' הוא ההפרש בין המקום שבו אתה גר לבין המקום הזול ביותר שתוכל לחיות בו באופן סביר, בתוספת עיצוב וחדר נוסף שאף אחד לא ישן בו. רשום זאת בנפרד. זה המספר שחשוב כשהחוזה מסתיים. חשבונות ששומרים על הבית ראוי למגורים נכנסים לכאן, ואינטרנט בסיסי אם העבודה או הלימודים תלויים בו.

מצרכי מזון הם צורך. אכילה בחוץ לא. בתוך החנות, מוצרי יסוד הם צרכים בעוד מותגי פרימיום, חטיפים ופינוקים הם רצונות, אך פיצול קבלה מהסופר שורה-שורה לא שווה את הזמן שלך. סווג את כל הקנייה כצורך, ואז פעם ברבעון שאל כמה אותה קנייה הייתה עולה בחודש קשה. הפער הוא חלק ה'רצון'.

נסיעות לעבודה הן צורך: כרטיס נסיעה, דלק לנסיעות הכרחיות, ביטוח ותחזוקה בסיסית לרכב שהעבודה באמת דורשת. רכב חדש או גדול ממה שהעבודה דורשת, רכב שני, נסיעות במוניות לנוחות ונסיעות פנאי בסופ"ש הם רצונות. תשלום הרכב מתפצל באמצע. החלק שיממן רכב בסיסי ואמין הוא צורך והשאר הוא רצון.

טלפון תקין עם תוכנית בסיסית הוא צורך עבור כמעט כולם כיום, כי עבודה, בנקאות, לימודים וטיפול בילדים תלויים בו. המכשיר החדש ביותר בחוזה ארוך ותוכנית "הכל כלול" הם רצונות. אם החשבון כולל מכשיר ותוכנית, השתמש במחיר של תוכנית בסיסית. זהו חלק ה'צורך'.

ביטוח בריאות, כיסוי שחוק או מלווה דורש, ותרופות הם צרכים. כיסוי אופציונלי על דברים שניתן להחליף הוא רצון, וכך גם הוצאות בריאות שאף אחד לא רשם. חדר כושר הוא המקרה שכולם מתווכחים עליו: טוב לך, ורצון לפי מבחן זה, כי אם התשלום נפסק המנוי מסתיים ושום דבר אחר לא קורה.

טיפול בילדים הוא צורך כאשר הוא מה שמאפשר לעבוד, ועבור הורים לילדים קטנים הוא לרוב הצורך השני בגודלו אחרי דיור. זו גם אחת הסיבות הנפוצות לכך שמשק בית לא מצליח להוריד את הצרכים ל-50 אחוז. זו עובדה לגבי מחירי הטיפול בילדים, לא כישלון של משק הבית.

תשלום מינימום על כל חוב הוא צורך. כל יחידה מעל המינימום נכנסת לקטגוריית ה-20 אחוז עם החיסכון, כי זו בחירה שמשפרת את מצבך. זה חשוב יותר ממה שזה נראה. משק בית עם הלוואה גדולה יכול להציג צרכים של 70 אחוז ולהסיק שחיסכון בלתי אפשרי, כשבעצם התשלומים הנוספים היו החיסכון כל הזמן.

בגדים הם בעיקר רצונות. החלפת מה שנשחק, מעיל חורף ובגדים שהעבודה דורשת הם צרכים; סווג את השאר כרצונות כברירת מחדל. מנויים הם רצונות כמעט ללא יוצא מן הכלל, וזו הקטגוריה שבה הכי הרבה כסף הולך לאיבוד; מעקב אחר מנויים וחשבונות חוזרים הוא הדרך למצוא אותם. מתנות, טיולים ופנאי הם גם רצונות. מחויבות משפחתית יכולה להרגיש כמו צורך, ופעם ב... טיול הוא כזה, אבל המבחן הוא עדיין השלכות תוך חודש או חודשיים.

השווה את החודש האחרון

שורות מפוצלות דורשות הערה.

המספר האחד שזה מייצר

סכם את עמודת הצרכים וחלק בשכר נטו. קרוב ל-50 אחוז, החלוקה הסטנדרטית מתאימה והמחשבון נותן לך נתון רצונות שאפשר לסמוך עליו. מעל זה, הנתון אינו פסק דין. זו העובדה שעליה נבנית שאר התוכנית, ו-50/30/20 בהכנסה נמוכה עוסק במה לעשות עם זה.

הטעות הנפוצה ביותר היא בכיוון השני: סיווג רצונות כצרכים כדי שהתקציב ירגיש בלתי נמנע. רצון שסווג כצורך לא ניתן לחיתוך, כי חיתוך צרכים מרגיש כמו כישלון. רצון שסווג כרצון ניתן להשהיה לחודש כדי לראות מה קורה. זו כל הסיבה למיין בזהירות.

המיון צריך להיעשות רק פעם אחת. ב-Cash Book, תגיות וקטגוריות מחזיקות את התשובה: תגיות מסעדה, משלוח, קפה ומנוי בקטגוריית רצונות, תגיות שכירות, חשבונות, מצרכים ונסיעות בקטגוריית צרכים, וכרטיס ההוצאות ב-תובנות מציג את השניים כפלחים של עוגה אחת. לאחר מכן, כל רישום קולי או צילום נכנס לקטגוריה הנכונה ללא צורך בהחלטה נוספת.

הורד את Cash Book ב-App Storeחינם ל-7 ימים. $19.99 בתשלום חד-פעמי לכל החיים.

הורד את Cash Book ב-App Storeחינם ל-7 ימים. $19.99 בתשלום חד-פעמי לכל החיים.