איך להפסיק קניות אימפולסיביות: 5 הרגלים מוכחים | Cash Book

קנייה אימפולסיבית היא לא פגם באופי. זו תגובה צפויה לאופן שבו תשלומים עובדים כיום: הכסף עוזב בלי שתרגישו, והתיעוד שלו נמצא במקום שלעולם לא תפתחו.

שני הדברים האלו ניתנים לתיקון, ואף אחד מהם לא דורש כוח רצון או תחושת אשמה בגלל זוג נעליים.

למה קניות אימפולסיביות קלות יותר מבעבר?

שני דברים השתנו, ושניהם מבניים ולא אישיים.

התשלום כואב פחות. כלכלנים התנהגותיים קוראים לאי-נוחות הזו 'כאב התשלום'; Prelec ו-Loewenstein תיארו זאת ב-1998 כעלות המנטלית שמקזזת את ההנאה מהקנייה, והראו שהיא תלויה במידת החיבור בין התשלום לרכישה. מזומן מחובר חזק. אתם סופרים את השטרות, הארנק מתרוקן, והעסקה היא אירוע קטן עם התחלה וסוף. כרטיס אשראי הוא רופף יותר. כרטיס שמור מאחורי כפתור 'תשלום בלחיצה' הוא רופף עוד יותר, וטלפון שמוצמד למסוף בקושי נרשם כאירוע. מחקרי השטח של Soman מצאו שככל שהשקיפות של התשלום יורדת, ההוצאות עולות והזיכרון שלהן נחלש. יש אפילו גרסה עצבית: Knutson ועמיתיו מצאו שמחיר מוגזם מפעיל את האינסולה, אזור במוח הקשור לציפייה להפסד, ופעילות זו מנבאת אי-קנייה. תשלום ללא חיכוך הוא, במהותו, מערכת שנועדה לדלג על השלב הזה.

השינוי השני הוא שהרישום נעלם מהעין. כשרוב ההוצאות היו במזומן, הארנק היה הרישום והייתם יכולים להרגיש את הכסף שנותר לפי המשקל. כיום זו אפליקציית בנק שפותחים פעמיים בחודש, שבה הוצאה של 30 ש"ח מלפני שלושה שבועות נבלעת בין עשרות אחרות. הפער הזה בין ההוצאה לבין הידיעה שהוצאתם הוא המקום שבו קניות אימפולסיביות חיות.

כל מה שמופיע למטה עושה אחד משני דברים: מחזיר קצת חיכוך לתשלום, או מחזיר את הרישום למקום שבו תוכלו לראות אותו.

הרגל 1: רשמו את הקנייה ברגע שהיא קורית

זה ההרגל שעובד, וזה שכולם מדלגים עליו כי הוא נשמע קטן מדי.

שלוש שניות. זה המחיר של רישום קנייה ברגע שאתם מבצעים אותה, ושלוש השניות האלו הן השהיה – בדיוק מה שתשלום בלחיצה מחק.

המהירות היא העיקר. אם רישום אומר לשמור קבלה ולהקליד אותה לגיליון אלקטרוני ביום ראשון, זה לא יקרה, ואפקט המודעות לעולם לא יתחיל. אמרו מה הוצאתם ביציאה מהחנות, צלמו את הקבלה, או השתמשו בלוח המקשים. עבור כרטיסים, האוטומציה של Apple Pay רושמת את התשלום בעצמה והרישום מופיע על המסך שניות אחרי ששילמתם, מה שמהווה תזכורת שקטה.

תייגו את הקנייה בזמן שאתם שם. "קניות" עובד. "אימפולס" כתגית נפרדת עובד טוב יותר, כי בסוף החודש תרצו שהמספר הזה יישב בשורה משלו, בלי להסתתר מאחורי מצרכים.

הרגל 2: חוק 24 השעות

כל דבר לא מתוכנן מעל רף שתבחרו מחכה יום. זה כל החוק.

זה עובד כי רוב הקניות האימפולסיביות מופעלות על ידי משהו בחדר – טיימר, תצוגה בסוף המעבר, או יום רע בעבודה. אף אחד מהדברים האלו לא שורד את הלילה, כך שבבוקר שלמחרת הטריגר התאדה והפריט או שעדיין נראה הגיוני, או שהוא מפסיק לעניין בלי שתצטרכו לשכנע את עצמכם.

המחר עושה את הטיעונים בשבילכם. זה הטריק.

היו כנים לגבי הראיות כאן. זו פרקטיקה שגופים צרכניים ממליצים עליה, והיא תופסת את מקומה כי היא מכוונת לרכישות גדולות מספיק כדי להשפיע על הסיכום החודשי. קבעו את הרף במקום שבו תרגישו את ההפסד. רשמו את הפריט כ'כמעט-קנייה' כדי שההמתנה תהיה גלויה ולא תבלו את היום בניסיון לא לחשוב על המעיל.

הרגל 3: תרגמו את המחיר לשעות עבודה

כסף הוא מופשט. זמן לא.

חלקו את המחיר בשכר הנטו השעתי שלכם, ומעיל ב-300 ש"ח הופך ל-6 שעות עבודה ב-50 ש"ח לשעה. זה הופך את השאלה מ"האם אני יכול להרשות לעצמי" ל"האם זה שווה 6 שעות עבודה". שאלה אחרת, לרוב תשובה אחרת.

זה עובד הכי טוב בטווח של 200 עד 1,000 ש"ח. חשבו את השכר השעתי שלכם פעם אחת בעזרת מחשבון שעות עבודה ושמרו אותו בראש.

הרגל 4: בטלו הרשמה להתראות

הרבה קניות אימפולסיביות מתחילות בהתראה. מיילים שיווקיים, התראות מאפליקציות, תזכורות על "פריטים שנותרו בעגלה" – הכל קיים כדי לייצר את הרגע שתשלום בלחיצה מסיר ממנו את החיכוך.

אתם לא יכולים לעצב מחדש את עמוד התשלום שלהם, אבל אתם יכולים להחליט אם יזכירו לכם לבקר בו.

בטלו את ההרשמה לדיוורים בישיבה אחת. עשרים דקות, רובן בהמתנה לעמודי אישור, וזה לא יצטרך לקרות שוב כל עוד לא תקלידו את הכתובת שלכם בפופ-אפ של הנחה. כבו התראות לאפליקציות קניות. לאחר מכן, מחקו את כרטיס האשראי השמור משלושת האתרים שבהם אתם קונים הכי הרבה, כך שהקנייה הבאה תדרוש מכם לקום ולהביא את הכרטיס. זה לא הרבה חיכוך, אבל זה החיכוך הנכון, כי הוא הופך רפלקס בחזרה להחלטה.

הרגל 5: מזומן לקטגוריה הבעייתית

ממצאי השקיפות של Soman מובילים למקום פרקטי. מצאו את הקטגוריה האחת שבה מתרכזות הקניות האימפולסיביות ושלמו עליה במזומן למשך חודש. רק עליה, לא על כל החיים.

העברת שטרות היא התשלום השקוף ביותר, וארנק שמתרוקן הוא משוב ששום כרטיס לא יכול לתת. זו הייתה שיטת המעטפות עוד לפני שהיו אפליקציות: משכו את הסכום החודשי, שמרו אותו בנפרד, וכשהוא נגמר – הוא נגמר. עקבו אחרי המזומן כחשבון נפרד כדי שהתמונה הכוללת תישאר מלאה, כפי שמוסבר במדריך למעקב אחרי הוצאות מזומן.

חודש בדרך כלל מספיק. רוב האנשים חוזרים לכרטיסים אחרי שההרגל כבר השתנה.

איך לרשום את הקנייה שכמעט עשיתם

ה'כמעט-קנייה' היא העסקה השימושית ביותר ביומן אימפולס, וכמעט אף אחד לא מתעד אותה. כשחוק 24 השעות תופס משהו, או כשאתם מחזירים פריט למדף, רשמו אותו בכל זאת במחירו המלא עם הערה על מה זה היה.

שתי סיבות: זה הופך את החוק למוחשי, כך שבמקום לנסות לזכור לא לקנות, כתבתם את זה ותוכלו להסתכל על זה מחר בראש צלול. ובסוף החודש יש לכם רשימה של מה שלא הוצאתם, עם סיכום למטה.

הסיכום הזה עושה יותר עבודה מכל עצה אחרת.

שמרו אותם מחוץ להוצאות האמיתיות על ידי יצירת חשבון נפרד. הוסיפו חשבון בשם 'כמעט' ליד חשבונות הכרטיס והמזומן. מסך הבית נשאר נקי, ומעבר ל'כמעט' מציג את כל הוויתורים של החודש. התייחסו ליתרה כאל לוח תוצאות ולא כאל כסף.

מה חודש של רישום משנה

הדבר הראשון שמשתנה הוא לא ההוצאות, אלא התזמון של תשומת הלב שלכם. תוך שבוע הרישום מתחיל להגיע שנייה לפני הקנייה במקום שנייה אחרי, וזה מספיק. אנשים מתארים שהם שומעים את עצמם אומרים "40 ש"ח, חטיפים" בזמן שהם עדיין עומדים בקופה, ואז לא קונים את החטיפים.

השינוי השני מגיע בסוף החודש, בתובנות, כשהשורה של 'אימפולס' מופיעה ליד 'מצרכים' ו'שכר דירה'. עבור רוב האנשים זו הפעם הראשונה שהמספר הזה קיים כמספר. הוא בדרך כלל גדול מהצפוי. בניגוד לדף פירוט של הבנק, הוא מגיע ממוין, כך שאתם רואים שזה בעיקר סוג אחד של דברים, בשעה מסוימת, ממקום אחד או שניים. דפוס ספציפי כזה הוא משהו שאפשר לפעול לפיו.

השלישי הוא שהתקציב מתחיל להחזיק. הקצבה להוצאות פנאי עובדת רק כשההוצאות גלויות מולה. המדריך לתקציב חודשי שעובד ממשיך מכאן.

זה לא עניין של כוח רצון או בושה

רוב העצות על קניות אימפולסיביות הן רשימה של דברים להרגיש רע בגללם. זה נכשל, כי תחושת אשמה גורמת לאנשים להימנע מלהסתכל על ההוצאות, ואי-הסתכלות היא המנגנון שמשאיר את ההרגל בחיים.

הפרקטיקות למעלה עוסקות בראייה. התשלום בזמן אמת. המחיר בשעות. הוויתורים ברשימה. אף אחת מהן לא מבקשת מכם לרצות פחות; הן מבקשות מכם לשים לב למה שאתם רוצים לשנייה אחת לפני שהתשלום עובר.

אם ההוצאות מרגישות מחוץ לשליטה או מייצרות חוב שאתם לא יכולים לכסות, זה מצב שונה והרגל רישום הוא לא הכלי המתאים. ייעוץ פיננסי מקצועי הוא צעד פרקטי, לא וידוי.

הורד את Cash Book ב-App Storeחינם ל-7 ימים. $19.99 בתשלום חד-פעמי לכל החיים.

הורד את Cash Book ב-App Storeחינם ל-7 ימים. $19.99 בתשלום חד-פעמי לכל החיים.